Vayedaber

אָמַר רִבִּי יוּסֵי. וְתִשְׁמַע מִינֵּיהּ. שְׁלֹשָׁה שֶׁדָּנוּ וּמֵת אֶחָד מֵהֶן. חוֹתְמִין בִּשְׁנַיִם וְכוֹתְבִין. אַף עַל פִּי שֶׁחָתַמְנוּ בִשְׁנַיִם בִּשְׁלֹשָׁה דָנַנּוּ. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. הַדַּייָנִין חוֹתְמִין בּוֹ מִלְּמַטָּה אוֹ הָעֵדִים. וּלְמֵידִין מִידַּת הַדִּין מִפְּרוֹזְבּוֹל. אַשְׁבַּח תַּנֵּי. הוֹא לָמַד מִידַּת הַדִּין מִפְּרוֹזְבּוֹל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אשכח. מצינו דתני בברייתא דלמדין שאר דיני ממונות מפרוזבול:

א''ר יוסי ותשמע מינה. כלומר דין י פלוגתייהו דפליגי הכא נוכל לפשוט ממה דאמרינן בשביעית פ''י ר' בא בשם רבנין דתמן שלשה שדנו ומת אחד מהן חותמין בשנים וכותבין אע''פ וכו' כדי שלא לטעות לומר שבשנים ישבו לדון אלמא אע''ג דהשתא אין כאן שלשה מכל מקום כיון שנגמר הדין בשלשה שהסכימו לדעת אחת או ע''פ הרוב אין אומרין שיוסיפו עכשיו אחד מכיון דאינן אלא שנים ה''נ כן דמכיון דיש כאן רוב לדעה אחת גומרין הדין על פיהם ושוב אין מוסיפין וש''מ כת''ק ולא כר' אילא. א''נ ותשמע מינה דתלמד מכאן מדברי הת''ק דקאמר גומרין בג' ואע''פ שהיה נראה אחר ההוספה ליגמר בד' כן נמי אמרינן בג' שדנו ומת א' מהן וכו' וכדאמרינן בשביעית:

מתני' אמרה כן. כרבנן דתמן דקתני התם גבי פרוזבול מוסרני לכם הדיינים שבמקום פלוני שכל חוב שיש לי שאגבנו כל זמן שארצה והדייני' חותמין למטה או העדים ש''מ שאף על פי שבתחלה מסר דבריו לפני הבית דין סגי בחתימת שנים מכיון שאמר לפני הב''ד ה''נ בשלשה שדנו כן:

ולמדין מידת הדין מפרוזבול. בתמיה דילמא שאני פרוזבול דאינו אלא מסירת דברים בעלמא אבל היאך נלמד דין ממש בדיני ממונות מהתם:

עַד כַּמָּה מוֹסִיפִין כול'. תַּנֵּי. לָמָּה מוֹסִיפִין דַּייָנִין.שֶׁאִם הָיוּ שְׁנַיִם מִן הָרִשׁוֹנִים מְזַכִּין 27a וְאֶחָד מִן הָאַחֲרוֹנִים לִיגָּמֵר הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה. אָמַר רִבִּי לָא. מִכֵּיוָן שֶׁנִּרְאֶה דִינוֹ לִיגָּמֵר בְּאַרְבָּעָה אֵין גּוֹמְרִין אוֹתוֹ בִשְׁלֹשָׁה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

למה מוסיפין דיינין. כלומר לענין מאי אמרו מוסיפין דיינין והיאך הוא הדין אחר שהוסיפו ואדיני ממונות קאי כדתנן בפ' זה בורר שאם אחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין ואיידי דאיירי במתני' בהוספה מייתי לה הכא:

שאם היו שנים מן הראשונים מזכין. ואחד אומר איני יודע והוצרכו להוסיף עוד שנים:

ליגמר הדין בשלשה. בזה אומרין שיגמור הדין בשלשה דמאחר שיש כאן רוב גומרין הדין על פיהם ולא אמרינן דכיון דהאחד אומר איני יודע כמאן דליתי' דמי וא''כ יוסיפו עוד שנים כבתחלה הא ליתא דבתחלה לא היו אלא שנים בדיעה אחת ולא היו יכולין לגמור הדין בשנים אבל היכא דיש כאן שלשה המסכימין בדיעה אחת גומרין הדין ע''פ הרוב בין שאמר השני מהאחרונים חייב בין שאומר איני יודע גומרין על פי השלשה:

ר' לא. פליג דס''ל מכיון שהוסיפו עוד שנים ונראה הדין לגמור בארבע' והשתא דאחד מן האחרונים אומר איני יודע איהו נמי כמאן דליתיה דמי ואין כאן אלא שלשה אין גומרין אותו בשלשה אלא יוסיפו עוד שנים אחרים:

ואחד מן האחרונים. כלומר ועכשיו זה מסכים עמהן שלאחר שהוסיפו היה אחד מן האחרונים ג''כ אומר זכאי כמו השנים הראשונים והאחד מן האחרונים אמר איני יודע:

לֹא רָאָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. זַכַּאי. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. חַייָב. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא זַכַּאי הוּא. וְלָמָּה דָנִין יֵלּוּ כְנֶגֶד אֵילּוּ. שֶׁלֹּא יֵירָאֶה דִין זֶה יוצֵא מְעֻמְעָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך היו בודקין

שלא יראה דין זה יוצא מעמעם. שלא יראו ב''ד יוצאין כשהן מעמעמין ומעורבבין בדין זה וגנאי הוא שלא ידעו לגמור הדין לפיכך דנין אלו עם אלו אולי יראה אחד מהן לדברי המזכין:

ולמה דנין אלו כנגד אלו. וליפטרוהו מעיקרא כשרואין שהן שקולין ואין הכרע בדבר ולמה הצריכו לדון אלו כנגד אלו:

והלא זכאי הוא. דכל זמן שלא חייבוהו הרי הוא בחזקתו זכאי:

לא ראה. אמתני' קאי דקתני דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין את דברי המזכין ואם לא ראה מאי דיניה:

משנה: נִגְמַר הַדִּין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ לְסוֹקְלוֹ. בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה חוּץ לְבֵית דִּין שֶׁנֶּאֱמַר הוֹצֵ֣א אֶת הַֽמְקַלֵּ֗ל אֶל מִחוּץ֙ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה. וְאֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ וְהַסּוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֵהוּ. אוֹמֵר אֶחָד יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת הַלָּה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין וְהַסּוּס רָץ וּמַעֲמִידוֹ. אֲפִילוּ הוּא אוֹמֵר יֶשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת מַחֲזִירִין אוֹתוֹ וַאֲפִילוּ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה פְעָמִים וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ובלבד שיש ממש בדבריו. קצת ראיה הדומה לזכות ואם אין ממש בדבריו פעם ראשונה ושניה בלבד מחזירין אותו שמא מחמת בעתותא נסתתמו טענותיו ואולי תתישב דעתו עליו ויזכה בטענותיו יתר על כן אין מחזירין אותו ומוסרין לו שני תלמידי חכמים שיעיינו אם יש ממש בדבריו שאז מחזירין אותו ארבעה וחמשה פעמים:

והסוס. רוכב הסוס רץ אחר המנהיגין אותו ומעמידן עד שיחקרו בית דין טעמו של זה:

והסוס. אדם רוכב הסוס מתרחק ממנו מזה שהסודרין בידו מלא עיניו ובלבד שיוכל לראותו אם יניף בסודרין:

והסודרין בידו. להניף והוא סימן להחזירם:

שנאמר הוצא את המקלל. אלמא לאו במקום הוועד קטלוהו:

חוץ לבית דין. רחוק מבית דין:

מוציאין אותו ולסקלו. איידי דסקילה רישא דכולהו ד' מיתות היא מפרש מילה דידה ברישא:

מתני' נגמר הדין. לחובה:

משנה: רָחוֹק מִבֵּית הַסְּקִילָה עֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹמְרִ לוֹ הִתְוַדֵּה שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין שֶׁכָּל הַמִּתְוַדֶּה יֶשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְעָכָן שֶׁאָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנִי֙ שִֽׂים נָ֣א כָב֗וֹד לַֽיי אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְתֶן ל֣וֹ תוֹדָ֑ה וְהַגֶּד נָ֥א לִי֙ מֶ֣ה עָשִׂ֔יתָ אַל תְּכַחֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר אָמְנָ֗ה אָנֹכִ֤י חָטָ֨אתִי֙ לַֽיי אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְכָזֹ֥את וְכָזֹ֖את עָשִֽׂיתִי׃ וּמְנַיִין שֶׁנִּתְכַּפֵּר לוֹ וִדּוּיוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּ֤אמֶר יְהוֹשֻׁ֨עַ֙ מֶ֣ה עֲכַרְתָּ֔נוּ יַעְכָּרְךָ֥ יְי בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה. הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר וְאֵי אַתָּה עָכוּר לְעָתִיד לָבוֹא. וְאִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת אוֹמְרִים לוֹ אֱמוֹר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתָי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְזוּמָּם אוֹמֵר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲווֹנוֹתַי חוּץ מֵעָוֹן זֶה. אָֽמְרוּ לוֹ אִם כֵּן יְהוּ כָל אָדָם אוֹמֵר כָּךְ כְּדֵי לְנַקּוֹת אֶת עַצְמָן׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ופלוני ופלוני עדיו. שעבר עבירה פלונית בזמן פלוני ובמקום פלוני דילמא איכא אינשי דמזמי להו:

מתני' רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומרים לו התודה. דקרוב לשם שמא תטרוף דעתו ולא יכול להתודות:

ותן לו תודה. אע''ג דאין אדם נהרג על פי עצמו הריגת עכן הוראת שעה היתה:

וכזאת וכזאת עשיתי. מפרש בגמרא שהודה שמעל עוד בחרמים בימי משה:

שהוא מוזמם. שעדיו הן שקרים:

כדי לנקות עצמן. מן הבריות ויוציאו לעז על הדיינים ועל העדים ואין הלכה כר' יהודה:

מה. זה אנו מבקש ממך הודאה אחת ואתה מוסיף בעצמך אחרת. וכדי לדחות אותו על שאמר לו תן תודה ותיפטר מפני שלא אמרתי לך כן אלא על הודאה זו והרי אתה בעצמך הודית כזאת וכזאת:

הלכה: אִם מָֽצְאוּ לוֹ זְכוּת כול'. תַּנֵּי. שׁוֹר הַיּוֹצֵא לִיסָּקֵל וְנִמְצְאוּ עֵידָיו זוֹמְמִין. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. כָּל הַקּוֹדֵם בּוֹ זָכָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. הֶפְקֵר טָעוּת הוּא. וְכֵן עֶבֶד הַיּוֹצֵא לִיסָּקֵל וְהִקְדִּישׁוֹ בְעָלָיו. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. זָכָה לְעַצְמוֹ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. יִיאוּשׁ שֶׁלְּטָעוּת הָיָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני שור שהיה יוצא ליסקל וכו'. גרסינן לה לעיל בב''ק פ' שור שנגח ד' וה' הלכ' ח' ושם פירשתי עם השייך לדין זה ע''ש:

דתני. דפליגי רבי ורבנן בעובד ע''ז. בשעריך. ביחיד העובד ע''ז כתיב כי ימצא בקרבך באחד שעריך וגו' וכתיב והוצאת את האיש ההוא וגו' אל שעריך ודריש רבי שעריך האמור למטה משעריך האמור למעלה מה להלן ודאי בשער שנמצאו ועבדו בו קאמר אף שעריך האמור למטה ששם סוקלין אותן ורבנן דרשי איפכא שעריך האמור למעלה נמי אחר שהביאו אותן לפני הב''ד הוא ויליף משעריך האמור למטה דמסתמא בשער שנידון בו קאמר:

או כרבי או כרבנן. דלקמן ובעיר של נכרים מיירי דאל''כ עובד ע''ז סוקלין אותו בשער שנמצא בו ועבד אליבא דרבי ואליבא דרבנן בשער שנידון בו אבל בעיר של נכרים הכל מודים בה כדתניא בתוספתא פ''י ומייתי לה בהאי תלמודא בכתובות פ''ד הלכה ה' העובד ע''ז סוקלין אותו במקום שעבד ואם היתה עיר של נכרי' סוקלין אותו על פתח בית דין:

גמ' מתניתא. דקתני בכל הנסקלין חוץ לב''ד ועובד ע''ז נמי בכלל:

משנה: אִם מָֽצְאוּ לוֹ זְכוּת פְּטָרוּהוּ וְאִם לָאו יוֹצֵא לִיסָּקֵל. וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו אִישׁ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי יוֹצֵא לִסָּקֵל עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְלוֹנִית וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' ופלוני ופלוני עדיו. שעבר עבירה פלונית בזמן פלוני ובמקום פלוני דילמא איכא אינשי דמזמי להו:

מתני' רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומרים לו התודה. דקרוב לשם שמא תטרוף דעתו ולא יכול להתודות:

ותן לו תודה. אע''ג דאין אדם נהרג על פי עצמו הריגת עכן הוראת שעה היתה:

וכזאת וכזאת עשיתי. מפרש בגמרא שהודה שמעל עוד בחרמים בימי משה:

שהוא מוזמם. שעדיו הן שקרים:

כדי לנקות עצמן. מן הבריות ויוציאו לעז על הדיינים ועל העדים ואין הלכה כר' יהודה:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כַּתְּחִילָּה בֵּין יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו בֵּין לָאו שׁוֹמְעִין לוֹ. מִיכָּן וָהֵילָךְ יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו שׁוֹמְעִין לוֹ וְאִם לָאו אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אָֽמְרֵי. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ בִּדְבָרָיו הָאַחֲרוֹנִים מַמָּשׁ. חִזְקִיָּה שָׁאַל. הֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹצֵא לִיהָרֵג וְנִשְׁתַּתֵּק. כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים. הָא לֹא נִשְׁתַּתֵּק הָיָה לוֹ לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ זְכוּת. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וָמַר. הֵא שְׁאֵלְתָא דְחַמְרָא. אֶלָּא כֵינִי. הֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹצֵא לִיהָרֵג וְאָמַר. יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת וְנִשְׁתַּתֵּק. כֵּן אָנוּ אוֹמְרִים. הָא אִילּוּ לֹא נִשְׁתַּתֵּק הָיָה לוֹ לְלַמֵּד עַל עַצְמוֹ זְכוּת. אָמַר. הֵא אֲמִירָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הא שאלתא דחמרא. שאלת חמורים היא זו דאם נשתתק נשתתק והרי לא אמר כלום:

אלא כיני. אלא כך היא השאלה אם אמר יש לי ללמד על עצמי זכות ואח''כ נשתתק ולא הספיק לומר מה הוא הזכות אם אנו אומרים אפשר אם לא נשתתק היה ממש בדבריו וללמד הזכות על עצמו וצריך לסתור את את הדין ולהביא דיינין אחרים:

א''ר יוחנן הא אמירה. הא ודאי יש לאומרה ולהסתפק בזה ודוגמתו תמצא לעיל פ' הגוזל עצים בהל''א:

כן אנו אומרים. אם נאמר כן אפשר אם לא היה נשתתק היה לו ללמד על עצמו זכות:

אמרי והוא שיש בדבריו אחרונים ממש. לפרושי מתני' קאמר וכלומר דלא תיקשי לר' יוחנן ממתני' דקתני ובלבד שיש ממש בדבריו דהתם בדבריו אחרונים מיירי אחר פעם ראשונה ושניה:

בתחלה. פעם ראשונה ושניה אפי' אין ממש בדבריו שומעין לו:

הלכה: נִגְמַר הַדִּין כול'. 27b מַתְנִיתִין אוֹ כְרִבִּי אוֹ כְרַבָּנִן בְּעִיר שֶׁלְּגוֹיִם. דְּתַנֵּי בִּשְׁעָרֶיךָ. רִבִּי אוֹמֵר. בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּשַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ. אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְשַׁעַר שֶׁנִּידּוֹנוּ בוֹ. נֶאֱמַר כָּאן בִּשְׁעָרֶיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּֽי יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ. מַה שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְהַלָּן שַׁעַר שֶׁנִּמְצָא בוֹ אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר כָּאן שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ. וְרַבָּנִן אָֽמְרֵי. בִּשְׁעָרֶיךָ. בְשַׁעַר שֶׁנִּידּוֹן בּוֹ. אַתָּה אוֹמֵר כָּךְ אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְשַׁעַר שֶׁנִּמְצָא בוֹ. נֶאֱמַר כָּאן בִּשְׁעָרֶיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהֽוֹצֵאתָ֣ אֶת הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אוֹ֩ אֶת הָֽאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֶל שְׁעָרֶ֔יךָ. מַה שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְהַלָּן שַׁעַר שֶׁנִּידּוֹן בּוֹ. אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר כָּאן שַׁעַר שֶׁנִּידּוֹן בּוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' תני שור שהיה יוצא ליסקל וכו'. גרסינן לה לעיל בב''ק פ' שור שנגח ד' וה' הלכ' ח' ושם פירשתי עם השייך לדין זה ע''ש:

גמ' מתניתא. דקתני בכל הנסקלין חוץ לב''ד ועובד ע''ז נמי בכלל:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source